אִיתְחֲמֵי לְרַבָּנִן. חֲסִידָא דִכְפַר אִימִּי יַצְלִי וּמִיטְרָא נְחַת. סַלְקוֹן רַבָּנִן לְגַבֵּיהּ. אָֽמְרָה לֹון בְּנֵי בֵיתֵיהּ. בְּטוּרָא הוּא יְהִיב. נַפְקוֹן לְגַבֵּיהּ. אָֽמְרוֹן לֵיהּ. אַיְשַׁר. וְלָא אַגִּיבוֹן. יְתַב מֵיכוּל וְלָא אֲמַר לוֹן. אַתּוֹן כְּרֵיכִין. מִי עֲלַל עֲבַד חַד מוֹבַל דְּקִיסִּין וִיהַב גּוּלְתַא מְרוֹם מוּבְלָה. אָעַל וַאֲמַר לִבְנֵי בֵיתֵיהּ. אִילֵּין רַבָּנִן הָכָא בָעֵיי נִיצְלֵי וִייחוֹת מִיטְרָא. וְאִין אֲנָא מַצְלִי וּמִיטְרָא נְחַת גְּנַאי הוּא לוֹן. וְאִין לָא חִילּול שֵׁם שָׁמַיִם הוּא. אֶלָּא אַיתִיי אֲנָא וָאַתְּ נִיסוֹק וְנַצְלֵי. אִין נְחַת מִיטְרָא. אֲנָן אָֽמְרִין לוֹן. כָּבַר דְּעָֽבְדוֹן שְׁמַייָא נִיסִּין. וְאִין לָא. אֲנָן אָֽמְרִין לוֹן. לֵית אֲנָן כְּדַיי מַצְלַייָא וּמִתְעַנְייָא. וְסָֽלְקוֹן וְצָלוֹן וּנְחַת מִיטְרָא. נְחַת לְגַבּוֹן. אֲמַר לוֹן. לָמָּה אִיטְרְפוֹן רַבָּנִן לְהָכָא יוֹמָא דֵין. אָֽמְרִין לֵיהּ. בָּעֵיי תַצְלִי וִייחוֹת מִיטְרָא. אֲמַר לוֹן. וְלִצְלוּתִי אַתּוֹן צְרִיכִין. כְּבָר דְעָֽבְדוּן שְׁמַייָא נִיסִּין. אָֽמְרִין לֵיהּ. לָמָּה כַד הֲוִיתָה בְטוּרָא אָֽמְרִינָן לָךְ. אַיַּשֵּׁר. וְלָא אַגִּיבְתִּינוֹן. אֲמַר לוֹן. דַּהֲוִינָה עֲסִיק בִּפָעוּלָּתִיי. מַה הֲוִינָה מַסְעַה דַעְתִּי מִן פְּעוּלָּתִי. אָֽמְרִין לֵיהּ. לָמָּה כַד יָתַבְתְּ לְמֵיכוּל לָא אֲמַרְתְּ לוֹן. אַיתּוֹן כְּרֵיכִין. אֲמַר לוֹן. דְּלָא הֲוָה גַבַּיי אֶלָּא פַלְחִי. מַה הֲוִינָא מֵימוֹר לְכוֹן בְּחַנְפִּין. אָֽמְרִין לֵיהּ. לָמָּה כַד דַּאֲתִית לְמֵיעוֹל יְהַבְתְּ גּוּלְתַה מְרוֹם מוּבְלָה. אֲמַר לוֹן. דְּלָא הֲווָת דִּידִי. שְׁאִילָה הֲווָת דְּנִצְלִי בָהּ. מַה הֲוִינָא מְבַזְעָא יַתָהּ. אָֽמְרוּן לֵיהּ. וְלָמָּה כַד הֲווִי אַתְּ בְּטוּרָא אִיתְּתָךְ לָֽבְשָׁה מָאנִין צָאִיָן. וְכַד דְּאַתְּ עֲלִיל מִן טוּרָא הִיא לָֽבְשָׁה מָאנִין נְקִיִיָן. אֲמַר לוֹן. כַּד דַּאֲנָא הֲוִי בְטוּרָא הִיא לָֽבְשָׁה מָאנִין צָאִייָן דְּלָא יִתֵּן בַּר נַשׁ עֵינוֹי עֲלָהּ. וְכַד דַּאֲנָא עֲלִיל מִן טוּרָא הִיא לָֽבְשָׁה מָאנִין נְקִיִיָן דְּלָא נִיתֵּן עִינַיי בְאִיתָא אוּחְרִי. אָֽמְרוּן לֵיהּ. יְאוּת אַתְּ מַצְלַייָא וּמִתְעַנְייָא.
Pnei Moshe (non traduit)
אמרין ליה יאות את וכי'. ראוי לך להיות מתפלל ונענה שאתה מדקדק במעשיך וזהיר כל כך:
מאנין צאין. בגדים מאוסין ואינן יפין:
א''ל. מפני מה כשנכנסת להעיר נתת הגלימא על גובה המשא של זה והיה לך לישא עליך והשיב אינה שלי שאולה היא כדי להתפלל בה על השדה ולא לדבר אחר וכי אניח לקרוע אותה כשתהיה תמיד עלי:
דלא הוית גביי אלא פלחי. חתיכה אחת שאכלתי וכי הייתי אומר לכם דברי חנופה ואין לבי לכך שהיא סעודה שאינה מספקת:
מה הוינא וכו'. וכי צריך אני להסיח דעתי מפעולות אחרים שאני שכור להם ולהשיב על דבריכם:
ואמר לבני ביתו זו אשתו. יודע אני שאלו רבנן שבאו לכאן רוצין ניצלי וכו':
למה איטרפון. למה הטרחתם עצמכם לכאן היום הזה:
בטורא הוא יהיב. בהר על פני השדה הוא נתון לעשות מלאכת השדה:
אמרין ליה אישר. כדרך שאומרים לעובדי השדה יישר חילך ולא השיבם כלום ואח''כ כשישב לאכול ולא אמר להן אם תרצו לאכול הכריכה עמדי כדרך ארץ לומר לאורחי':
מי עלל. כשנכנס מן השדה לעיר עבר חד מובל קיסין. מוליך משא עצים על חמורו ונתן גלימא שלו על גובה המשא של זה נכנס לביתו:
אִיתְחֲמֵי לְרִבִּי אַבָּהוּ. פַּנְטֳקַקָּה יַצְלִי וַאֲתֵי מִיטְרָא. שְׁלַח רִבִּי אַבָּהוּ וְאַייתִיתֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. מָה אוּמְנָךְ. אֲמַר לֵיהּ. חָמֵשׁ עֲבֵירָן הַהוּא גוֹבְרָא עֲבִיד בְּכָל יוֹם. מוֹגַר זַנְייָתָא. מְשַׁפֵּר 5b תֵיַיטְרוֹן. מְעִיל מָנֵיהוֹן לְבָנֵי. מְטַפֵּחַ וּמְרַקֵּד קֳדָמֵיהוֹן. וּמַקִּישׁ בְּבַבּוּלִייָא קֳדָמֵיהוֹן. אֲמַר לֵיהּ. וּמַה טִיבוּ עֲבַדְתָּ. אֲמַר לֵיהּ. חַד זְמַן הֶוָה הַהוּא גַבְרָא מַשְׁפַּר תֵיַיטְרוֹן. אֲתַת חָדָא אִיתָא וְקָמַת לָהּ חוֹרֵי עֲמוּדָא. בַּכְייָא. וְאָֽמְרִת לָהּ. מַה לִיךְ. וְאָֽמְרָה לִי. בַּעֲלָהּ דְּהִיא אִיתְּתַא חֲבִישׁ וַאֲנָא בְעָייָא מֵיחְמֵי מַה מִעֲבַד וּמַפְנִינֵהּ. וְזָֽבְנִית עַרֵסִי וּפְרוֹס עַרְסִי וְיָבִית לָהּ טִימִיתֵיהּ. וְאָֽמְרִית לָהּ. הָא לִיךְ. פְּנַיי בַּעֲלִיךְ וְלָא תֵיחַטִּיי. אֲמַר לֵיהּ. כְּדַיי אַתְּ מַצְלַייָא וּמִתְעַנְייָא.
Pnei Moshe (non traduit)
פנטקקה. שם אדם אחד והיה מפורסם בחטא ונראה לר' אבהו שזה יתפלל ויבא מטר. ומטר ירד ושלח אחריו ר' אבהו והביאו וא''ל ומה אומנך והשיב לו ה' עבירות עובר ההוא גברא בכל יום שוכר הזונות להמזנין ומייפה התייטרון הוא המקום של בתי התרטיאות ששוחקין ומרקדין לפני הזונות ומכניס בגדיהן להמרחץ ליפותן ומטפח ומרקד לפני הזונות עד שיבאו המזנין אצלן ומקיש בבבולייא היא כלי זמר א' שמקישין עליו כמו הטנמרא קדמיהון:
א''ל ומה טיבו עבדת. אעפ''כ אם בא איזה מעשה טוב לידך ועשית והשיב לו כעין מעשה החמר דלעיל:
ופרוס ערסי. מפה הפרוסה על המטה:
תַּנֵּי. מוּתָּר לוֹכַל עַד שֶׁייֵאוֹר הַמִּזְרַח. דִּבְרֵי רִבִּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. עַד קְרִיאַת הַגֶּבֶר. מַה תַלְמוּד לוֹמַר עַד קְרִיאַת הַגֶּבֶר. יָשַׁן וְעָמַד אָסוּר. בְּשֶׁלֹּא הִתְנָה. אֲבָל אִם הִתְנָה מוּתָּר.
Pnei Moshe (non traduit)
כשלא התנה. שלא יהא חל עליו התענית עד שיאיר היום אבל אם התנה מותר אפילו ישן ועמד:
ישן. בלילה ועמד אסור לאכול ולשתות מיד:
כל אלו שאמרו אוכלין. ושותין משחשיכה אוכלין ושותין הן עד שיאיר המזרח וכי':
תני. בתוס' פ''ק:
נַשְׁייָא (דִנְהִיגָן) [דִנְהִיגִין] דְּלָא לְמֵיעֲבַד עוֹבְדָא בְפוּקֵי שׁוּבְתָא אֵינוֹ מִנְהָג. עַד דְּיִתְפְּנֵי סִדְרָא מִנְהָג. בַּתְּרִייָא וּבַחֲמִשְׁתָּא אֵינוֹ מִנְהָג. עַד דְּיִתְפַּנֵּי תַעֲנִיתָא [מִנְהָג]. בְּיוֹמָא דַעֲרוּבְתָא אֵינוֹ מִנְהָג. מִן מִנְחָה וּלְעֵיל [מִנְהָג]. בְּיוֹמָא דְיַרְחָא מִנְהָג. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. נַשְׁייָא דִנְהִיגָן דְּלָא לְמִשְׁתַּייָא מִן דְּאָב עֲלִיל מִנְהָג. שֶׁבּוֹ פָּֽסְקָה אֶבֶן שְׁתִייָה. מַה טַעֲמָא כִּי הַ֭שָּׁתוֹת יֵֽהָרֵס֑וּן.
Pnei Moshe (non traduit)
נשייא דנהגן וכו'. גרסי' להא לעיל פ' מקום שנהגו בהלכה א' עד והוא נוהג בו באיסור נשאל ואין מתירין לו ושם מפורש:
הלכה: רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב יִרְמְיָה. הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְתַעֲנִית צִיבּוּר כְּעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. מַה טַעַם. קַדְּשׁוּ צ֖וֹם קִרְא֥וּ עֲצָרָֽה׃ וְהָא תַנֵּי. הַלַּיְלָה מוּתָּר וְהַיּוֹם אָסוּר. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. קִייְמָהּ אַבָּא בַּר יִרְמְיָה. אִסְפוּ עָ֞ם. מִשְּׁעַת אֲסִיפַת עַם.
Pnei Moshe (non traduit)
קיימא אבא בר ירמיה. תירצא להא משום דכתיב התם אספו עם משעת אסיפת עם הוא כעצרה וזהו ביום שאוספין את העם ולא בליל':
והא תני הלילה מותר. במלאכה והיום היא שאסור אלמא לאו כיה''כ הוא:
גמ' העושה מלאכה בתענית צבור וכו' מ''ט. דכתיב קדשו צום קראו עצרה ודריש עצרה כיום הכפורים שנעצרין בו ממלאכה:
אתא ר' בא וכו'. וקאמר בשם ר' יוחנן דלא כן הוא אלא אפי' גזרו מיד להפסיק אין עוברות ומניקות מתענות בם ודלא כהתוספתא בג' תעניות הללו:
ותני כן. בתוספתא שלהי פרק שני עוברות ומיניקות מתענין בט' באב וביו''כ ובג' תעניות של צבור ושאר תעניות לא היו מתענות. ואלו הן שבע אחרונות הואיל ואריכי הן כולי האי לא גזרו עליהן אעפ''כ וכו'. קתני מיהת דג' הראשונו' והשניות מתענות בם. וקשיא לר' יוחנן דאמר במקום שגזרו להפסיק אין מתענו' אלא לאו דנראין הדברים כדדיייקינן לאידך גיסא דכשגזרו סתם דכבר הוא שלא להפסיק בהא הוא דקאמר שאין מתענות בם והתוספתא מיירי שגזרו מיד להפסיק והלכך אף בג' הראשונות מתענות בם דצורך שעה הוא:
אבל אם גזרו מיד להפסיק. כלומר שראו הב''ד שהוא צורך השעה להחמיר על הצבור וגזרו אף על ג' ראשונות להפסיק מבעוד יום אף עוברות ומיניקו' מתענות בם הואיל וצורך השעה הוא ביד ב''ד הוא להחמיר:
נראין דברים. הא דקאמר ר' יוחנן דבאלו שב''ד גוזרין להפסיק אין מתענות בם ואיכא למידק מדבריו להאי גיסא ולהאי גיסא או דנאמר דבאלו ג' ראשונות דמתני' דתנינן בה שאוכלין ושותין משחשיכה מתענות בם אף עוברות ומיניקות לפי שאינן מצטערות כל כך. א''נ לאידך גיסא דה''ק ר' יוחנן אפי' אלו השניות דחמירי שמפסיקין בהן אעפ''כ אין עוברות ומיניקות מתענות בם ומכ''ש הראשונות דקילי שאין מתענות בה להכי מפרש ר' שמואל דנראין הדברים דכך הם דהכל לפי צורך השעה דודאי מסתברא טפי לומר דג' הראשונות ג''כ אין מתענות בם והיינו כשגזרו כבר שלא להפסיק כבר הן הן הקודמין וכלו' כשגזרו סתם שלשה תעניות על הצבור וסתמן כבר הוא שלא להפסיק מבעוד יום כדתנן במתני' ואין מתענות בם:
גמ' כל תענית שב''ד גוזרין להפסיק. מבעוד יום כגון אלו דתנן לקמן עברו אלי ולא נענו ב''ד גוזרין ג' תעניות וכו' ואוכלין ושותין מבעוד יום אין עוברות ומיניקות מתענית בם דחמירא עלייהו להפסיק מבעוד יום ולהתענות כל כך:
משנה: עָבְרוּ אֵילּוּ וְלֹא נַעֲנוּ בֵּית דִּין גּוֹזְרִין עוֹד שָׁלֹש תַּעֲנִיּוֹת עַל הַצִּבּוּר. אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין מִבְּעוֹד יוֹם וַאֲסוּרִין בִּמְלָאכָה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְּׁמִישׁ הַמִּטָּה וְנוֹעֲלִין אֶת הַמֶּרְחֲצָאוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
ונועלין את המרחצאו'. הא קמ''ל דרחיצה שאסרו בחמין הוא הא בצונן מותר:
אסורין במלאכה. כדיליף בגמרא דכתיב קדשו צום קראו עצרה מה עצרת אסור בעשיית מלאכה אף תענית אסור בעשיית מלאכה:
מתני' עברו אלו ולא נענו בית דין גוזרין עוד וכו' מבעוד יום. לפי שצריך להפסיק מבע''י בתעניות הללו:
מתני' הגיע ר''ח כסליו וכו' ב''ד גוזרין שלש תעניות על הצבור. בה''ב ואין מתחילין לגזור תענית בחמישי כדתנן בפרק דלקמן:
הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל תַּעֲנִית שֶׁבֵּית דִּין גּוֹזִרִין לְהַפְסִיק אֵין עוֹבְרוֹת וּמֵינִיקוֹת מִתְעַנּוֹת בָּם. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאל בַּר רַב יִצְחָק. נִרְאִין דְּבָרִים בְּשֶׁגָּֽזְרוּ כְבָר שֶׁלֹּא לְהַפְסִיק. אֲבָל אִם גָּֽזְרוּ מִיַּד לְהַפְסִיק עוֹבְרוֹת וּמֵנִיקוֹת מִתְעַנּוֹת בָּם. וְתַנֵּי כֵן. עוֹבְרוֹת וּמֵינִיקוֹת מִתְעַנּוֹת כְּדַרִכָּן בְּתִשְׁעָה בְאַב [וּבְיוֹם הַכִּיפּוּרִים] וּבְשָׁלֹֹשׁ תַּעֲנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת וּבְשָׁלֹֹשׁ הַשְּׁנִיּוֹת. אֲבָל בְּשֶׁבַע הָאַחֲרוֹנוֹת אֵינָן מִתְעַנּוֹת בָּהֶן. אַף עַל פִּי כֵן אִינָן מְנַהֲגוֹת עַצְמָן בְּתַפְנוּקִים אֶלָּא אוֹכְלוֹת וְשׁוֹתוֹת כְּדֵי קִיּוּם הַווְלָד. לֹא בְּשֶׁגָּֽזְרוּ כְבָר שֶׁלָּא לְהַפְסִיק. אֲתַא רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא רִבִּי יִצְחָק בַּר טֶבְלַיי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וַאֲפֵילוּ גָֽזְרוּ מִיַּד לְהַפְסִיק אֵין עוֹבְרוֹת וּמֵינִיקוֹת מִתְעַנּוֹת בָּם.
Pnei Moshe (non traduit)
קיימא אבא בר ירמיה. תירצא להא משום דכתיב התם אספו עם משעת אסיפת עם הוא כעצרה וזהו ביום שאוספין את העם ולא בליל':
והא תני הלילה מותר. במלאכה והיום היא שאסור אלמא לאו כיה''כ הוא:
גמ' העושה מלאכה בתענית צבור וכו' מ''ט. דכתיב קדשו צום קראו עצרה ודריש עצרה כיום הכפורים שנעצרין בו ממלאכה:
אתא ר' בא וכו'. וקאמר בשם ר' יוחנן דלא כן הוא אלא אפי' גזרו מיד להפסיק אין עוברות ומניקות מתענות בם ודלא כהתוספתא בג' תעניות הללו:
ותני כן. בתוספתא שלהי פרק שני עוברות ומיניקות מתענין בט' באב וביו''כ ובג' תעניות של צבור ושאר תעניות לא היו מתענות. ואלו הן שבע אחרונות הואיל ואריכי הן כולי האי לא גזרו עליהן אעפ''כ וכו'. קתני מיהת דג' הראשונו' והשניות מתענות בם. וקשיא לר' יוחנן דאמר במקום שגזרו להפסיק אין מתענו' אלא לאו דנראין הדברים כדדיייקינן לאידך גיסא דכשגזרו סתם דכבר הוא שלא להפסיק בהא הוא דקאמר שאין מתענות בם והתוספתא מיירי שגזרו מיד להפסיק והלכך אף בג' הראשונות מתענות בם דצורך שעה הוא:
אבל אם גזרו מיד להפסיק. כלומר שראו הב''ד שהוא צורך השעה להחמיר על הצבור וגזרו אף על ג' ראשונות להפסיק מבעוד יום אף עוברות ומיניקו' מתענות בם הואיל וצורך השעה הוא ביד ב''ד הוא להחמיר:
נראין דברים. הא דקאמר ר' יוחנן דבאלו שב''ד גוזרין להפסיק אין מתענות בם ואיכא למידק מדבריו להאי גיסא ולהאי גיסא או דנאמר דבאלו ג' ראשונות דמתני' דתנינן בה שאוכלין ושותין משחשיכה מתענות בם אף עוברות ומיניקות לפי שאינן מצטערות כל כך. א''נ לאידך גיסא דה''ק ר' יוחנן אפי' אלו השניות דחמירי שמפסיקין בהן אעפ''כ אין עוברות ומיניקות מתענות בם ומכ''ש הראשונות דקילי שאין מתענות בה להכי מפרש ר' שמואל דנראין הדברים דכך הם דהכל לפי צורך השעה דודאי מסתברא טפי לומר דג' הראשונות ג''כ אין מתענות בם והיינו כשגזרו כבר שלא להפסיק כבר הן הן הקודמין וכלו' כשגזרו סתם שלשה תעניות על הצבור וסתמן כבר הוא שלא להפסיק מבעוד יום כדתנן במתני' ואין מתענות בם:
גמ' כל תענית שב''ד גוזרין להפסיק. מבעוד יום כגון אלו דתנן לקמן עברו אלי ולא נענו ב''ד גוזרין ג' תעניות וכו' ואוכלין ושותין מבעוד יום אין עוברות ומיניקות מתענית בם דחמירא עלייהו להפסיק מבעוד יום ולהתענות כל כך:
משנה: 6a הִגִּיעַ רֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵיו וְלֹא יָֽרְדוּ גְשָׁמִים בֵּית דִּין גּוֹזְרִין שָׁלשׁ תַּעֲנִיוֹת עַל הַצִּיבּוּר. אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין מִשֶּׁחָשֵׁיכָה וּמוּתָּרִין בִּמְלָאכָה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה׃
Pnei Moshe (non traduit)
ונועלין את המרחצאו'. הא קמ''ל דרחיצה שאסרו בחמין הוא הא בצונן מותר:
אסורין במלאכה. כדיליף בגמרא דכתיב קדשו צום קראו עצרה מה עצרת אסור בעשיית מלאכה אף תענית אסור בעשיית מלאכה:
מתני' עברו אלו ולא נענו בית דין גוזרין עוד וכו' מבעוד יום. לפי שצריך להפסיק מבע''י בתעניות הללו:
מתני' הגיע ר''ח כסליו וכו' ב''ד גוזרין שלש תעניות על הצבור. בה''ב ואין מתחילין לגזור תענית בחמישי כדתנן בפרק דלקמן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source